משרד ההגנה האוסטרלי פירט כיצד השקעת AIR6500 בסך 2.4 מיליארד דולר אוסטרלי לשש שנים אמורה לחזק את יכולות התעשייה המקומית ולהחליף מערכות ישנות לשליטה ובקרה בהגנה אווירית. העדכון מ-15 באוקטובר עוסק ביישום ובמטרה התעשייתית של תוכנית שהוכרזה קודם לכן, ולא בהענקת חוזה חדש באותו יום.

במרכז התוכנית נמצאת מערכת ניהול הקרב האווירי המשותפת, JABMS. עדכון משרד ההגנה אומר שהמערכת תחבר חיישנים, מערכות הגנה ומקבלי החלטות ברחבי הכוחות המזוינים ותיצור תמונת מצב מבצעית משותפת.

הרשת שמאחורי המיירטים

JABMS היא מערכת שליטה ובקרה. היא אינה טיל או מיירט בפני עצמה, ואין לקרוא את סכום ההשקעה בה כרכישה של מספר מסוים של יירוטים.

מטרתה לסייע ליכולות שונות לפעול יחד. משרד ההגנה מונה פלטפורמות קיימות ועתידיות, ובהן משחתות מסדרת Hobart, מטוסי F-35A והגנה אווירית קרקעית לטווח בינוני, בין המערכות המיועדות להשתלב לאחר מסירתן.

ללשון העתיד יש חשיבות. אפשר לתכנן מערכת סביב כמה פלטפורמות בלי שכל ממשק כבר הושלם ונבדק. שילוב צריך להיות מוכח בציוד ובארגונים המעורבים בפועל, ולא מוסק מתרשים שמחבר ביניהם.

המדריך של Military Ledger להגנה אווירית רב-שכבתית מסביר מדוע חיישנים, שיתוף מידע והחלטות פיקוד חשובים עוד לפני שיגור המיירט.

מומחיות מקומית היא חלק מההשקעה

משרד ההגנה אומר שהשותפות האסטרטגית שלו עם לוקהיד מרטין אוסטרליה נועדה לפתח, לשמר ולקיים במדינה מומחיות חיונית בהגנה משולבת מפני איומים אוויריים וטילים. המטרה התעשייתית רחבה מהרכבת ציוד: היא כוללת את היכולת לתמוך ביכולת הצבאית ולהתאים אותה לאורך זמן.

העדכון מתאר גם החלפת מערכות ותיקות, הקמת מתקנים בבסיס חיל האוויר האוסטרלי בדרווין, רכישת כלי רכב לפריסה ותמיכה ביכולות שכבר נמסרו. אלה סוגי עבודה שונים בתוך תוכנית רחבה. אין לצמצם אותם למסירת ציוד אחת.

גם המונח עצמאות אינו אומר שכל רכיב מיוצר באוסטרליה. השאלה המהותית היא אילו פעילויות תכנון, תמיכה ושינוי יכולה אוסטרליה לבצע ולשמר בתחומה. העדכון מתאר את היעד, אך אינו מספק פירוט אחוזי מלא של התכולה המקומית.

עדכון באוקטובר להחלטה מספטמבר

המשרד מפנה להודעת השר מ-9 בספטמבר. התאריך המוקדם הזה שייך להחלטת ההשקעה; 15 באוקטובר שייך להסבר החדש על היכולת ועל תפקיד התעשייה.

2.4 מיליארד הדולר האוסטרלי הם השקעה בתוכנית לאורך שש שנים, לא הצהרה שהסכום כבר הוצא. כמו בנתוני תקציב ביטחון אחרים, התקופה ושלב המימון הם חלק מהעובדה.

לכן ההתקדמות שיש לעקוב אחריה מוחשית: מתקנים שהושלמו, מערכות לפריסה שנמסרו, ממשקים שנבדקו ועבודה מקומית שמתקיימת בפועל לאורך זמן. אבני הדרך האלה יראו עד כמה הרשת והיכולת התעשייתית המתוכננות עברו מתיאור תוכנית ליכולת שימושית.